4. צרכים ומדיניות

תנאי הכרחי נוסף לגיבוש עמדות מיטבי הוא שיהיה לנו מידע בנוגע לקבוצות אחרות, ושנבין אותו. הנתק הקיים בין חלקי החברה גורם לנו לעתים קרובות לגבש עמדות על־בסיס מידע חסר, ולעתים קרובות אפילו על־בסיס מידע שגוי.

לכאורה, זו בעיה שקל לפתור: כל מה שצריך זה לשבת וללמוד. ספרים ועיתונות יכולים לספר לנו כל מה שיש לדעת על קבוצות אחרות, בהקשרים אקטואליים, היסטוריים וסטטיסטיים. אך למעשה, זה לא מספיק. עובדות ונתונים הם אכן מאוד חשובים, אבל הם לא מספקים לנו את התמונה המלאה. לקבוצות שונות בחברה יש גם רצונות שונים, ערכים שונים, ודברים שונים שחשובים להן. אין לנו דרך לדעת על איזה נתונים חשוב להסתכל, ואין לנו הבנה של משמעות העובדות עבור אותה קבוצה, אם אין לנו הבנה של נקודת המבט הייחודית שלה.

בלי להבין את הצרכים של כל קבוצה, אין לנו אפשרות להבין האם הצרכים האלה מקבלים מענה או לא; ואין לנו יכולת לבחון ברצינות הצעות למדיניות, ולזהות האם הן מיטיבות עם אותה קבוצה, או שמא פוגעות בה.

השיח הציבורי הקיים לא מאפשר לנו ללמוד על הצרכים של הקבוצות השונות. כתוצאה מהנתק הקיים בין חלקי החברה, האינטראקציה העיקרית שלנו אלה עם אלה, היא במקומות שבהם שני הצדדים מנסים להשפיע על המרחב המשותף. מעבר לעובדה שבמקומות האלה הדינמיקה היא מלכתחילה דינמיקה של קונפליקט (מה שמקשה עלינו לגלות את האכפתיות הנדרשת), זה גם גורם לשיח להתמקד במדיניות שאותן קבוצות מקדמות, ולא בצרכים שעומדים בבסיסן.

מדיניות לא באמת מתארת את הרצונות של מי שהיא נועדה לשרת. היא מתארת רק את מה שצריך להיעשות, פרקטית, בדרך לשם, לדעת מי שגיבשו אותה. לכן, מדיניות לא בנויה רק ממרכיבים שבאמת נועדו לענות על צרכים אמיתיים. תמיד יש בה גם מרכיבים שנבחרו באופן שרירותי; יש בה גם מרכיבים שהיה נדמה שהם בלתי-נפרדים מהמרכיבים החשובים, אבל בעצם אפשר להתאמץ ולהפריד ביניהם, אם זה נחוץ; ויש בה גם מרכיבים שלא עונים כשלעצמם על שום צורך קונקרטי, אבל נועדו להקל על צעדים עתידיים של קידום מדיניות.

לכן, כדי להכיר את הצרכים של קבוצה, לא די להכיר את המדיניות שאותה קבוצה מקדמת. אנחנו צריכים לפתח קשרים אחרים עם הקבוצה הזאת, שלא יהיו ממוקדי־מדיניות. רק שיח כזה יכול לפתוח לנו צוהר לעולמה של אותה קבוצה.

בלי להכיר ולהבין לעומק את הצרכים של קבוצה, אין לנו יכולת לדון ברצינות על המדיניות שהיא מקדמת. האפשרויות שלנו הן רק להיות "בעדה" או "נגדה". השיח כולו מצטמצם לבחירה בין מספר מועט של הצעות למדיניות, שכל אחת מהן גובשה כדי לשרת קבוצה אחת, מבלי להתחשב בצרכי הקבוצות האחרות. זה מבטיח שהמדיניות שתיבחר תהיה גרועה.

לעומת זאת, אם נבין את הצרכים של כל הקבוצות, נוכל לגלות יצירתיות, ולחשוב על פתרונות חדשים שיתנו מענה לכולן.