6. שותפות
5. החופש להנהיג (2 דק')
חזרה לספריית התכניםמנינו שלושה דברים מרכזיים שנדרשים מאיתנו כדי לשפר את תהליך גיבוש העמדות שלנו. הראשון היה לקחת אחריות על היחס הרגשי שלנו לקבוצות השונות בחברה, ולפתח אכפתיות אמיתית כלפיהן. השני היה להכיר ולהבין את הצרכים של הקבוצות השונות, ולדעת מה חשוב להן. השלישי היה ליצור לעצמנו ולכל מי שבעמדת מנהיגות מרחב לחשיבה ולבחינה מחודשת של דעות.
כשפירטנו מה הצעדים הנדרשים להשגת כל אחת מהמטרות האלה, היה ניתן להבחין במוטיב חוזר: אחד הצעדים המרכזיים תמיד היה בניית קשרים עם אנשים כמונו מחלקים אחרים של החברה. חשוב שנבנה קשרים אישיים חוצי־מגזרים כדי לפתח אכפתיות; חשוב שנבנה יחסים שבמסגרתם ניתן להתקדם משיח על מדיניות לשיח עמוק על צרכים וערכים, כדי לפתח הבנה; חשוב שנגייס תמיכה במנהיגות שלנו דווקא בקרב קהל שלא מסכים איתנו, ונתמוך בגלוי במנהיגות של אחרות ואחרים שאנחנו לא מסכימים איתם, כדי ליצור מרחב שבו חשיבה רעננה תתקבל בברכה.
אלה לא דברים שאפשר ליישם לבד. כדי לבנות קשרים כאלה, עלינו לחבור לאנשים כמונו – תהליכניים – ממגזרים אחרים, מחנות אחרים וחלקים אחרים של החברה. הדרך היחידה ליישם את התפיסה התהליכנית היא ביחד.
מה שנבנה בינינו הוא יחסים של שותפות. בניגוד למקובל, זו לא שותפות שמבוססת על הסכמה "פוליטית". בנושאים האלה, יהיו בינינו מחלוקות עמוקות, וזה נפלא. השותפות שלנו נוגעת למאמץ ליצור לכולנו תהליכי גיבוש עמדות טובים ככל שניתן. זה האינטרס שלנו שגיבוש העמדות שלנו יהיה הכי איכותי, וזה האינטרס שלנו שגיבוש העמדות של כל השאר (גם מי שבמחלוקת איתנו) יהיה הכי איכותי. כולנו נפעל כדי שכולנו נצליח לפתח אכפתיות, הבנה, רמון הדדי וחשיבה רעננה. דווקא נקודות המבט הסותרות שלנו הן מה שנחוץ בשביל זה.
זה ידרוש מאיתנו מאמץ. אנחנו נעשה הרבה טעויות, נתאכזב הרבה, ולפעמים גם נאכזב. זה חלק מתהליך למידה שהוא בלתי־נמנע. לא צריך להיבהל מזה. רוב הזמן, אגב, אנחנו כנראה נהנה. נרחיב אופקים, נתקרב, ונמצא דרכים חדשות לעשות טוב. יהיה כיף.
זה לא יקרה "באופן טבעי". הדינמיקה החברתית היא כזו שמנתקת אותנו ומרחיקה בינינו. אנחנו צריכים להתעקש באופן מלאכותי כדי לבנות בינינו קשרים. המטרה של "גלים" היא לעשות את זה כמה שיותר קל, אבל זה עדיין דורש בחירה אקטיבית.