בחברה שלנו יש הרבה מנהיגות ומנהיגים. הרבה אנשים מסתכלים על החברה סביבם, מזהים בעיות, מחפשים פתרונות, מחליטים באיזה אופן החברה צריכה להשתנות, ופועלים כדי לדחוף אותה בכיוון הזה. הם עושים את זה בדרכים רבות: חלקם כותבים על זה, במטרה לשכנע אנשים סביבם; חלקם נפגשים עם חברי כנסת, ומקדמים חוקים; חלקם מייצרים אומנות, במטרה לאתגר את החשיבה של אנשים; חלקם מפגינים ברחובות; חלקם פונים לבתי משפט; חלקם מנהלים קמפיינים בטלוויזיה; חלקם מקימים עמותות או חברות שנותנות שירותים נדרשים לציבור; חלקם עושים עבודה עיתונאית, ומדווחים על המציאות לציבור; חלקם עוסקים במחקר, כדי שתהיה לנו תמונה טובה יותר של המציאות; חלקם מפיצים מידע ורעיונות ברשתות החברתיות; וכן הלאה וכן הלאה - יש אינספור דרכים שבאמצעותן מנהיגות ומנהיגים מעצבים את מציאות חיינו.
כולם עושים עבודת קודש. אנחנו כחברה ניצבים בפני אתגרים רבים, ואנחנו זקוקים לאנשים רבים שיחשבו עליהם, וינסו לפתור אותם. אנחנו גם צריכים בהקשר הזה מגוון של אנשים - אנשים מתחומי ידע שונים, אנשים עם ניסיון חיים שונה, אנשים שתפיסת עולמם צמחה מתוך אסכולות שונות של חשיבה, ואנשים עם נטיות ונקודות מבט שונות. מגוון הוא המפתח לפתרונות יצירתיים.
כאן אנחנו נתקלים בבעיה. רוב המנהיגים בחברה שלנו, הפכו למנהיגים כי הם התמקדו בבעיה מסויימת, והשתכנעו בסוג מסוים של פתרונות. כעת, הם לא רואים את מטרתם כ"חיפוש פתרונות וקידומם", אלא כ"קידום הפתרון האחד שאני מאמין בו". הם מתאגדים עם אנשים אחרים שמאמינים באותו פתרון (או בפתרון דומה), ופועלים בכל העוצמה כדי לקדם אותו.
מאחר שבחברה שלנו יש נתק בין קבוצות זהות שונות, המנהיגים בחברה שלנו מושפעים בעיקר ממי שחושב כמוהם. הם לא זוכים להיחשף במידה מספקת לנקודות מבט שונות. בפרט, הם לא זוכים לדון על המחירים של המדיניות שהם מקדמים. דיון על המחירים חותר תחת מה שהם רואים כמטרת-העל שלהם. לכן, הם לא מחפשים פתרונות טובים יותר לבעיות החברה - כאלה שיענו במידת האפשר על הצרכים של כל הקבוצות.
מאחר שכל קבוצה מקדמת פתרונות מסוימים - ופתרונות אלה פוגעים בקבוצות האחרות - כל קבוצה פועלת כדי להכשיל את הקבוצות האחרות ואת המנהיגות שצומחת בהן. אותו מגוון מופלא של מנהיגות ומנהיגים לא מועיל כלל, מאחר שאנחנו פועלים אחד נגד השנייה, במקום לפעול ביחד. זו אולי מחשבה נאיבית, אבל היה יכול להיות נפלא אם היינו רואים אחת את השני כשותפים למטרה אחת: חיפוש פתרונות טובים וקידומם.
תנועת "ראם" היא ניסיון להגשים - לפחות חלקית - את החלום הזה. היא מציעה למנהיגות ולמנהיגים להקדיש לפחות חלק מהזמן שלהם, ולגשת למנהיגות החברתית שלהם מזווית אחרת. במקום שנקודת הפתיחה תהיה המדיניות שבה אנחנו תומכים, כפי שאנחנו לרוב עושים ביומיום, היא מציעה לנו להתמקד בשאלות אחרות:
נתאר בקצרה, את גישת התנועה לגבי קבוצת השאלות הראשונה:
ראשית, אנחנו שואפים לחברה שהשכבה המנהיגה שלה מורכבת מאנשים שאכפת להם מכל הקבוצות בחברה. לא אכפתיות "שכלתנית" - כלומר, אמונה שהמדיניות שאנחנו מקדמים טובה לכולם. אכפתיות אמיתית, רגשית. כזו שנובעת מהיכרות אישית קרובה עם אנשים מאותן קבוצות חברתיות. הרי זה דבר טבעי, שאנשים קצת יותר עיוורים לצרכים של מי שמבחינה רגשית הם אדישים כלפיו. אנחנו זקוקים למנהיגים שאין בהם אדישות.
שנית, אנחנו שואפים לחברה שהשכבה המנהיגה שלה מודעת, ברמה השכלתנית, לצרכים של הקבוצות השונות. מטבע הדברים, אנחנו יודעים הרבה על צורכי הקבוצות אליהן אנחנו משתייכים, אבל יודעים פחות על הצרכים של קבוצות אחרות. כדי לדעת, צריך להשקיע וללמוד. פשוט כך.
הדרך הכי טובה ללמוד על צורכי הקבוצות השונות, היא לדבר עם אנשים שמשתייכים לקבוצות האלה, ועדיף לדבר עם כמה שיותר מהם. חשוב גם לנסות ולהגיע לשיח אינטימי, שמתבסס על אמון הדדי: רוב מה שאנחנו יודעים על צורכי הקבוצות האחרות, נובע מהמחלוקות שאנחנו מנהלים על המדיניות הרצויה. לרוע המזל, בשיח כזה יש לכל צד יש אינטרס להציג "חזית אחידה", שמייצרת תמונה פשטנית של הקבוצה ממנה הוא מגיע.
אם כן, אנחנו שואפים לבנות קהילה של מנהיגות ומנהיגים, מקבוצות שונות, שמשקיעה זמן ומאמץ כדי להתקרב ברמה האישית, לפתח בינינו אמון, וללמד וללמוד זה מזה על הקבוצות אליהן אנחנו משתייכים.
מנהיגות ומנהיגים שהם חלק מקהילה כזאת, יהיו בעלי כלים שיאפשרו להם לחפש פתרונות טובים לבעיות חברתיות. "טובים" - במובן הזה שהם יהיו טובים לכולם.
בנקודה זו כדאי לחדד, שאנחנו לא שואפים לבנות יחסים שמבוססים על הסכמה בינינו. כמובן, הסכמות מסויימות נדרשות: למשל, עלינו להסכים על המטרה שלשמה אנחנו נפגשים. אבל אנחנו לא מבססים את היחסים בינינו על הסכמה בנוגע לאופן שבו החברה ככלל צריכה להיראות ולפעול. לכל אחת מאיתנו יש חשיבה משלה על סוגיות חברתיות ופוליטיות, ואנחנו עשויים להגיע למסקנות סותרות לחלוטין, ולהמשיך לפעול כדי לקדם פתרונות מנוגדים לחלוטין. זה בסדר גמור. מחלוקות הן מרכיב טבעי בחברה תקינה.
היחסים בינינו מבוססים על ההבנה, שכל אחד מאיתנו מנסה לעשות ככל יכולתו כדי להיות מנהיג טוב. אנחנו מעריכים זה את זו על המאמץ הזה. על המאמץ ללמוד על הבעיות בחברה, לחפש פתרונות עבורן, ולקדם את אותם פתרונות; וגם על המאמץ לאתגר את עצמנו ע"י מפגש עם אנשים שונים מאיתנו, וללמוד על העולם גם מנקודת מבטם.
הגישה המצופה מצדו של חבר ב"ראם" היא כזו: "אני לא מחפש מדיניות שכולם יסכימו עליה. אני מחפש מדיניות שאני אאמין שטובה לכולם. בשביל זה אני צריך לדעת שעשיתי הכל כדי להכיר את הצרכים של כולם, וגם שעשיתי הכל כדי להתגבר על האדישות (הטבעית והמובנת) שיש בי כלפי ה'אחר'."
לגבי קבוצת השאלות השנייה, התשובה של התנועה היא בקצרה זאת:
כדי להכיר את הקבוצות השונות בחברה, ולפתח אכפתיות כלפיהן, אנחנו צריכים להכיר באופן קרוב אנשים שמשתייכים אליהן, ולאהוב אותם. בפרט, כדאי שאלה יהיו מנהיגות ומנהיגים מאותן קבוצות, שיש להם זווית ראייה רחבה על הקבוצה, ויכולים לתווך עבורנו את המתרחש בה בצורה הטובה ביותר. לכן אנחנו מתארגנים בקבוצות קטנות - שנקראות "חבורות ראם" - לפגישות קבועות, פנים מול פנים. במפגשים האלה אנחנו עושים מספר דברים, שמטרתם להכיר זה את זה, ולהיות קרובים יותר.
מפגש של חבורת ראם נפתח לרוב במעגל פתיחה, בה כל משתתפת או משתתף חולקים מה שהם רוצים עם הקבוצה. אלה יכולות להיות חוויות שקשורות לפעילות שלהם, חוויות מהחיים האישיים, דיווחים על השיח הפנימי ועל פעילות לשינוי חברתי במגזר שלהם, דילמות שבהן הם נתקלו, תחושות ומחשבות לגבי נושאים אקטואליים, וכו'. המטרה היא להעמיק את ההיכרות האישית, לפתוח דרכו צוהר לעולמן של הקבוצות השונות, ולפתח בינינו שיח כן ואמיתי. כמו כן, המעגל הוא הזדמנות טובה לחלוק מניסיוננו לגבי שינוי חברתי, לבקש עצות, ולחפש קשרים והזדמנויות.
לאחר מעגל הפתיחה אנחנו עוברים להדרכה בנוגע לתפיסת העולם של התנועה. המטרה של הדרכה זו היא להזכיר למשתתפים את הרעיונות של התנועה, לדון ביישומם הפרקטי בהקשר של החבורה עצמה, ולחזק את התקווה לגבי היתכנות של שיח בריא. מטרה משותפת, ותיאום ציפיות, הם הכרחיים לבניית היחסים המיוחדים שאנחנו בונים בינינו.
החלק השלישי של כל מפגש הוא העמקה - בכל מפגש, מישהו מהמשתתפים מתבקש לספר בפירוט לשאר המשתתפים על קבוצת זהות שאליה הוא משתייך.
המפגשים הם לא רק הזדמנות ללמוד, אלא גם תהליך מתמשך של בניית קירבה ואמון. הם נועדו להיות עבורנו מקור לתמיכה הדדית בפעילות שלנו.
בנוסף למפגשים, יש לנו כלי נוסף - מעט "רדיקלי" יותר - להשגת אותן מטרות. גם הוא נועד לאפשר לנו ללמוד באופן בלתי-אמצעי על קבוצות אחרות בחברה, להבין יותר טוב את הצרכים שלהן, לפתח אכפתיות עמוקה כלפיהן, ולרכוש את האמון של פעילים חברתיים בהן. לכלי הזה קוראים "הירתמות חוצת-מגזרים".
הרעיון הוא פשוט: מתוך הזמן והאנרגיות שאנחנו מקדישים לשינוי חברתי, אנחנו מקדישים חלק דווקא לפעילות שתורמת לקבוצות אחרות. אנחנו מצטרפים לפעילים חברתיים ממגזרים אחרים, ומסייעים להם בפעילות שלהם. ההצטרפות הזאת מאפשרת לנו להכיר אותם מקרוב, אבל גם לפתח אכפתיות, כי אין דרך מועילה יותר לפתח אכפתיות כלפי מישהו מאשר לתת לו מעצמנו.
מטבע הדברים, פעילות כזו כרוכה בכמה אתגרים. ראשית, חלק מהמטרות שלמענן פועלות קבוצות אחרות, מנוגדות לעקרונות או לאמונות שלנו. אנחנו צריכים להתאמץ למצוא פעילות שאנחנו שלמים איתה. משימה זו לא פשוטה, בעיקר משום שאנחנו לא חשופים למגוון הפעילות החברתית שמתרחשת באותן קבוצות.
בנקודה הזו חברינו לחבורה יכולים לסייע. אנחנו מעדכנים זה את זה על פעילות שאנחנו נחשפים אליה, במטרה לעזור אחד לשנייה למצוא הזדמנויות להירתמות חוצת מגזרים. אנחנו גם עוזרים ביצירת הקשרים הנדרשים.
הירתמות חוצת מגזרים תורמת לא רק לקשרים הבין-מגזריים, אלא גם לקידום המנהיגות של מנהיגים שלוקחים חלק בפעילות של "ראם" בתוך המגזרים שלהם. כך, היא מקדמת מנהיגות רחבת אופקים, אכפתית ומיודעת. כשאנחנו מחפשים דרכים לסייע אחד לשני, אפילו כשיש בינינו אי-הסכמות רבות, אנחנו מגשימים את העיקרון לפיו יותר חשוב שיהיו לחברה מנהיגים טובים, שיש להם כלים לגבש מדיניות טובה, מאשר מנהיגים שאנחנו מסכימים איתם.
החברות בתנועה, אם כן, דורשת מידה של מחויבות והשקעה. בחברה שבה אנחנו חיים, מופעלים עלינו כוחות רבים שדוחפים אותנו להתרחק זה מזה, לא להאמין זה לזה, ולפתח אדישות ודעות סטריאוטיפיות כלפי קבוצות אחרות בחברה. כדי שאותם כוחות לא יכריעו אותנו, אנחנו צריכים לנקוט במאמץ אקטיבי, ולסייע זה לזה. אנחנו יכולים לעשות את זה. קהילה מגובשת של מנהיגות ומנהיגים חברתיים שמחוייבים למאמץ הזה, תוכל לעשות שינוי ענק בחברה. לכן אנחנו פועלים להקים חבורות ראם, אותן אנחנו מתכוונים לחבר לקהילה אחת גדולה.
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילה הזאת.